ייפוי כח מתמשך
תפקידו של עורך הדין הוא לסייע לכם בכל מצב של בעיה משפטית הקשורה לבני משפחותיכם. חשוב לדעת כי סכסוכים במסגרת המשפחה עלולים להגיע לעוצמות חזקות במיוחד ויכולים לגרום לקבלת החלטות שגויות, שישפיעו על חיינו לטובה או לרעה לאורך שנים ארוכות. לפיכך, כשרמת הרגישות נמצאת בשיאה, להחלטות הקשורות בענייני משפחה היינו, בגירושין, משמורת ילדים, מזונות, או ירושות ועיזבון יש משקל גדול מאוד על חיינו ולכן כדאי להתייחס אליהן ברגישות ובתשומת לב.
משרדינו מעניק ייעוץ וליווי משפטי מקצועי בתחום אשר שם את הצרכים והאינטרסים של לקוחותיו במרכז ופועל במרץ על מנת להגן עליהם. משרדינו מלווה אתכם לכל אורכו של התהליך המשפטי אתו אתם נאלצים להתמודד ויוודא כי הזכויות שלכם לא נפגעות.
בין אם מדובר בגירושין ובין אם מדובר ביצירת הסכם ממון – יש צורך במעורבותו המקצועית של עורך דין מנוסה אשר יעשה "סדר בבלגן" ויאפשר לכם לקבל את כל הזכויות המגיעות לכם.
עבודתם המקצועית של עורכי הדין מגינה על הזכויות הקבועות על פי חוק במישורים השונים, במקרים העלולים להגיע לדיון בבית המשפט וגם בכאלה היכולים להיסגר מחוץ לכתליו. במקרים רבים ניתן לפתור בעזרת הליך גישור מקצועי או בוררות גם מחלוקות סבוכות בין הצדדים ובכך להימנע מהליך משפטי ארוך ולעיתים לא קל.
תחום ענייני משפחה כולל את כל תחומי המשפט הנוגעים ליחסים בין אדם ובני משפחתו, בהם כלולים בין היתר: הסכם גירושין, הסכם שלום בית, משמורת ילדים, מזונות ילדים, אישה וגבר, צוואות וירושה, הסכמי ממון, אלימות במשפחה, חטיפת ילדים, אפוטרופסות, תביעות אבהות, ידועים בציבור, נישואים אזרחיים, וכיו"ב.
למשרדנו ניסיון רב בתיקי גירושין מורכבים, תיקי צוואות וירושות, בכל התביעות המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, לבית הדין הרבני, ומלווה את לקוחותיו בכל התהליך עד למתן פסקי הדין בעניינם.
חשוב לזכור כי סוגיות רבות בתחום דיני המשפחה עוסקות בילדים וברווחתם. משרדינו מאופיין בשירות אדיב, מקצועי המעניק יחס אישי לכל לקוח ושם בראש ובראשונה דגש על טובת הילד אשר חשוף בתקופת הסכסוך לקונפליקטים של הצדדים. בעזרת הכוונה נכונה של הלקוח – תצטמצם חשיפת הילדים למינימום האפשרי ובכך תיחסך מהם עוגמת נפש מיותרת עם מינימום פגיעה.
שרותי המשרד
- ליווי משפטי לענייני גירושין כולל ייצוג בביהמ"ש ובביה"ד הרבני – בישראל, נישואין וגירושין של בני זוג יהודים שנישאים בארץ – נערכים בהתאם לדין האישי-הדתי. המשמעות היא, שגירושין בין יהודים נערכים בפני בית הדין הרבני. למרות זאת, בני זוג אשר מעוניינים להינשא בנישואים אזרחיים – יכולים לעשות זאת מחוץ לישראל והם יקבלו אישור רשמי מהרשויות בארץ. לגבי גירושין – גם במקרה שבו בני הזוג נישאו באופן אזרחי, הם יוכלו להתגרש בארץ רק על פי הדין הדתי. בישראל יש מספר בתי דין רבניים אזורים ומעליהם יש ערכאת ערעור, הנקראת "בית הדין הרבני הגדול". תיקי גירושין בבית הדין הרבני מתנהלים בפני הרכב של שלושה דיינים. לא מדובר בשופטים, אלא בדיינים הנבחרים ע"י וועדה מיוחדת. במקביל לבית הדין הרבני, ישנו בית המשפט לענייני משפחה. ערכאה זו הוקמה מכוח חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1996. בבית משפט זה מכהנים שופטים, בעלי הסמכה בתחום דיני המשפחה. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בכל תביעה בתחום המשפחה, למעט בתחום הנישואין והגירושין.
לדוגמא: תביעות להתרת נישואין, תביעות כספיות בין בני זוג, ענייני ירושה, תביעות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג (התשל"ג-1973) ועוד. יודגש, כי בן משפחה, לפי חוק בית משפט לענייני משפחה, מוגדר בתור הורה וילד – לרבות מאומץ, סב, בן זוג וכן ידוע בציבור. ידועים בציבור: בני זוג רבים אינם יכולים להתחתן כלל במדינת ישראל בשל החלת הדין הדתי (למשל: בני זוג שאינם בני אותה דת, כהן עם גרושה וכו'). לכן, יש בני זוג אשר בוחרים להתנהל במערכת יחסים של ידועים בציבור מבלי להינשא. בימינו, זוגיות של בני זוג החיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, היא זוגיות שכיחה ורווחת אשר בני הזוג בה נקראים "ידועים בציבור". ההכרה של בני הזוג כידועים בציבור אינה חלה אוטומטית וכרוכה בדרך כלל בהתדיינות משפטית, אך היא מאפשרת לבני הזוג ליהנות מרוב ההיבטים המשפטיים של הנישואין.
מרוץ סמכויות: לאור קיומן של שתי ערכאות שיפוט (בית הדין הרבני ובית משפט לענייני משפחה), נוצר לא פעם "מירוץ סמכויות" בין בני זוג.
כאשר אחד מן הצדדים פותח בהליך המשפטי ומגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה – נקבעת הסמכות לדון בעניין לפי מקום ההגשה היינו, הערכאה שאליה הוגשה הבקשה לישוב סכסוך היא בעלת הסמכות לדון בעניין. לפיכך, יש משמעות רבה מבחינה טקטית למי יגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך. למשל, לעיתים בן זוג אחד מבקש להגיש תביעת גירושין, שכרוכים בה ענייני משמורת ילדים, מזונות ורכוש – וזאת בשל יתרון שעשוי המהלך להקנות לו. בד בבד, ייתכן שבן הזוג השני לא ירצה לנהל את תביעת הרכוש בבית הדין הרבני (שהוא בעל סמכות לדון בעניינים שלא נוגעים ישירות בנישואין וגירושין, רק אם מוגשת תביעה "כרוכה"), אלא בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, לא אחת, מקרים כאלו מצריכים הליכים מורכבים, שכל תכליתם היא שאלת "הסמכות" – עוד בטרם התנהל הליך הגירושין הפורמאלי.
למרות זאת, במצב שבו הצד שפתח בהליך המשפטי מבקש לשנות מהחלטתו ולהגיש את התביעה בפועל לערכאה שונה – שמורה לו הזכות לעשות כן, ובהתאם לכך התביעות יתנהלו בערכאה שבה יבחר להגיש.
- עריכת הסכמי גירושין, הסכמי הורות וחיים משותפים – הסכם גירושין הוא הבסיס להסכמת בני הזוג לגירושין ותפקידו לקבוע את תנאי והסדרי הגירושין בין בני הזוג. במסגרת ההסכם יסדירו הצדדים את חלוקת הרכוש, נושא המשמורת, המזונות, הסדרי שהייה, חינוך הילדים וכל נושא אחר נדרש במטרה שלא יישארו נושאים פתוחים בין בני הזוג.
אפשרות אחת היא הליכה במשותף לעו"ד מוסכם על שני הצדדים אשר יערוך את ההסכם, אפשרות נוספת היא פניה משותפת לגישור אשר במסגרתו הצדדים יגיעו להסכמות ויגבשו אותן להסכם. פניית הצדדים לגישור יכולה להיות גם במקרים שבהם כל צד מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, כאשר שני עורכי הדין יסייעו להגיע להסכם מוסכם וסופי. במקרים בהם אין הסכמה בין בני הזוג – נושא הגירושין ידון בפני ערכאה משפטית אשר במסגרתו יתקבלו החלטות אופרטיביות.
את הסכם הגירושין יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
עריכת הסכם גירושין ואישורו לרוב מקצר את כל הליך הגירושין ויכול לחסוך עלויות וזמן יקר בדיונים בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
- ייצוג וליווי בתביעות לחלוקת רכוש- בני זוג לרוב רואים עצמם שותפים בדרך חיים. כתוצאה מכך, נצבר לשניים רכוש משותף ו/או נוצרת תלות של האחד על הרכוש של השני. כאשר יש פרידה בין השניים, יש צורך להסדיר את חלוקת הרכוש, אם בדרך של הסכמות ואיזונים ברכוש ואם בדרך בית משפט. החוק הישראלי עורך הסדרה הנוגעת לרכוש, בעזרת חקיקה מתאימה. חוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973 מסדיר את ענייני חלוקת הרכוש בעת פרידה של בני זוג נשואים. החוק חל על מי שנישאו החל משנת 1974. בעת פרידה של זוג נשוי יתחלק רכושם של השניים, בהתאם להלכת איזון משאבים, המצוינת בחוק, ועל בסיסה מושתת חוק יחסי ממון. לפני חקיקת חוק יחסי ממון, הייתה חזקת השיתוף. על פי חזקת השיתוף, בעת פרידה, יש לחלק את רכושם של בני הזוג שווה בשווה. חזקה זו עוררה מחלוקות רבות. עיקר הטענות היו בדבר חוסר השוויוניות הנוצר כתוצאה מהחלוקה לאחר הפרידה. לפיכך, חוקק חוק יחסי ממון. למרות החוק, גם היום יש שימוש בחזקת השיתוף במקרים של ידועים בציבור וכן במקרים של זוגות שנישאו לפני 1973.
- ייצוג וליווי בתביעות משמורת וזמני שהות- משמורת היא סטטוס משפטי, המגדיר מי יהיה ההורה אשר יישא בנטל הגידול השוטף של ילדי הזוג. כאשר זוג הורים חיים יחדיו אין מחלוקת באשר לזהות ההורה ה"משמורן", שכן שני ההורים מהווים הורים משמורנים. השאלה הזאת רלוונטית במקרים של גירושין. כאשר אין הסכמה בין ההורים באשר לשאלת המשמורת, אשר הנתמכת בהסכם כתוב – המחלוקת באשר לשאלה מי יהיה ההורה המשמורן מתבררת בבית המשפט. ענייני משמורת ילדים וזמני שהות (הסדרי ראיה), הם מהנושאים הרגישים ביותר במהלך הגירושין. לכן, הנושא העיקרי שיטריד את בית המשפט לענייני משפחה ומשמורת בבואו לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן – הוא טובת הילד. ענייני משמורת הם עניינים סבוכים, המחייבים רגישות רבה לצד העניין המשפטי ובפרט בתחום דיני המשפחה. אם אתם נמצאים בהליך גירושין ועליכם להסדיר את עניין המשמורת, מומלץ לפנות לעורך דין בתחום דיני המשפחה.
- ייצוג וליווי בתביעות מזונות ילדים, אישה וגבר – לפירוק המשפחה יש לא מעט השלכות, הן בהיבט הנפשי והן בהיבט הכלכלי. הדין הדתי-יהודי מטיל על האב חובת תשלום מזונות לילדיו. תכליתה של החובה הזו – לדאוג לכך שלילדי האב לא יהיה מחסור כלכלי. אין ספק, שמדובר בחובה סוציאלית עם בסיס מוסרי וראוי. בד בבד, הגם שהחובה לשאת במזונות היא חובה דתית, קיים בישראל גם חוק מזונות, המטיל חובה כללית לשאת במזונות, גם במקרים שבהם מדובר באזרחים ישראלים חסרי דת. כך שחובת המזונות מוטלת למעשה על כולם, בין אם מכוח הדין הדתי-אישי ובין אם מכוח הדין האזרחי. הבעל חייב לזון גם את אשתו עד לגירושין אך יתכן ומזונותיה ישללו ממנה ככל שיתגלה כי בגדה בבעלה או עשתה מעשים הגורמים לה להפסיד מזונותיה. בימים אלה אנו צועדים לקראת שיוויון בין המינים ובהחלט ניתן לראות שבסכסוכי מזונות רבים מתקבלת הכרעה אשר מתייחסת למזונות תלויי שהות ומזונות שאינם תלויי שהות ולעיתים אף מוכרע כי הצדדים יחלקו ביחס שווה או יחס אחר רק במזונות שאינם תלויי שהות. לכל אותם אלו המתקשים בגביית תשלומי מזונות, חשוב שידעו כי ניתן לגבות דמי מזונות מן המוסד לביטוח לאומי ו/או דרך הוצאה לפועל.
- עריכת הסכמי ממון והסכמי קדם נישואין לידועים בציבור ולזוגות נשואים – במקרים בהם בני הזוג מעוניינים להגן על עצמם בטרם מיסדו את הקשר או במהלכו – הם יפנו לעורך דין העוסק בדיני משפחה כדי שיערוך להם הסכם ממון, הסכם קדם נישואין וכו'. הסכם כזה יוכל לסייע בעתיד אם חלילה יסתיים הקשר, בהתאם להסכמות אליהן הגיעו בני הזוג וכך לנהל הליך קל באופן משמעותי. הסכם ממון מסדיר את האופן שבו יתחלק רכושם של בני הזוג במקרה של פירוד, גירושין או פטירה. ניתן לערוך הסכם ממון הן לפני הנישואין והן במהלך הנישואין. היתרון בעריכת הסכם ממון באופן מקצועי ונכון הוא השקט הנפשי של שני הצדדים, כאשר כל אחד מהם יודע מה צפוי לו מבחינת כלכלית במקרה של סיום הקשר. מצד אחד, הסכם ממון מגן על צד אשר צבר רכוש לפני הנישואין ומצד שני, הסכם ממון מגן גם על הצד החלש שלא יוותר בלא כלום. את הסכם הממון רצוי לערוך אצל עו"ד בקיא ומנוסה בתחום. כמו כן, צריך לאשר את ההסכם בבית המשפט כדי שיהיה בעל תוקף של פסק דין. הסכם כזה מומלץ שבעתיים לזוגות שהם ידועים בציבור, בוודאי אם אין בכוונתם ליצור שיתוף ברכוש, שאז חשוב מאוד לבטא זאת בהסכם מסודר וערוך באופן מקצועי על ידי עורך דין.
- עריכת צוואות, טיפול מקצועי בירושות, צוואות, התנגדויות לצוואה –
דיני הצוואות והירושות הם רובד חשוב וניכר בדיני המשפחה. בבוא היום, כל אדם מוצא עצמו מתעסק עם צוואה וירושה, בין אם מדובר בנכסים וכספים שהוא עשוי או צריך לקבל מקרוביו, ובין אם מדובר בנכסים שאותם הוא מעוניין להעביר ביום לכתו אל העולם הבא.
צוואה – לכל אדם עומדת הזכות להחליט מה לעשות עם עזבונו בעת מותו. אדם אשר רוצה לקבוע כיצד רכושו יחולק כדאי שיעשה זאת באמצעות צוואה. המצווה אינו מחויב להוריש את עזבונו רק ליורשיו הטבעיים, יש לו את החופש להוריש למי שעולה על דעתו. קיימות ארבע צורות לכתיבת הצוואה, צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה. על מנת שצוואה תהיה תקפה, יש לערוך צוואה אצל עו"ד באחת הדרכים המקובלות בחוק על מנת שלא תתקבל התנגדות לצוואה מסיבות צורניות או מהותיות.
טיפול במימוש והתנגדות לצוואה – בכדי לממש צוואה יש צורך בהגשת בקשה לקבלת צו קיום צוואה על ידי עו"ד מקצועי. ומנגד, במידה וישנה התנגדות למצויים בצוואה, יש להגיש את ההתנגדות למתן צו קיום צוואה בתוך פרק זמן אשר הוקצב לכך על ידי הרשם לענייני ירושה.
ירושה – זכות הירושה היא זכות המוכרת בחוק הקרוי חוק הירושה, התשכ"ה-1965. ירושה היא למעשה העברת רכוש, הון, זכויות וגם חובות של אדם שנפטר ליורשו. במקרה שבו אדם לא משאיר אחיו צוואה – היורשים הטבעיים של המנוח, יוכלו לפנות לרשם הירושה בבקשה לקבל צו ירושה. למעשה, צו הירושה מצהיר על היורשים ומחלק את כלל עזבונו של המנוח, ליורשיו הטבעיים על פי החוק. יורשים טבעיים יהיו אלו המצוינים בחוק הירושה, בהתאם למעגל הקרבה.
- עריכת הסכם חלוקת עזבון – לעיתים נוצר מצב שבו היורשים (על פי דין או על פי צוואה) אינם מעוניינים לבצע את החלוקה כפי שנקבע. היינו, העובדה שהמצווה קבע בצוואתו חלוקה ספציפית של העיזבון, או העובדה שחוק הירושה מחלק באופן ספציפי את העיזבון בין היורשים הטבעיים – הן עובדות הניתנות לשינוי במקרים בהם היורשים הגיעו להסכם ביניהם. כיוון ש"הורשה" אינה נחשבת לעסקת מקרקעין, אחת הסיבות שבגינה יגיעו יורשים להסכם בנוגע לחלוקת העיזבון היא משיקולי מיסוי, מאחר וחלוקה לפי הסכם עיזבון, תיחשב לחלק מהליך הורשה ולא תוטל עליה מס. לפיכך, על היורשים המעוניינים לבצע חלוקה אחרת של נכסי העיזבון – לערוך הסכם עיזבון או הסכם חלוקה בין יורשים, ובו יציינו את אופן החלוקה המוסכם.
- הגשת בקשות למינוי אפוטרופוס לגוף ו/או לרכוש – מינוי אפוטרופוס נדרש עבור כל אדם אשר אינו מסוגל לנהל את עיניניו בעצמו היינו, אדם מבוגר, אדם עם מוגבלות, קטין שאין לו אפוטרופוס חוקי. המינוי נעשה באמצעות הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה אשר בתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של אותו אדם. לבקשת המינוי יש לצרף מסמכים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי של אותו אדם. כמו כן, יש לצרף את הסכמת האדם למינויו כאפוטרופוס וכן נדרשת הסכמתם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה למינוי. בהינתן צו שיפוטי של בית המשפט על מינוי אפוטרופוס – רשאי האפוטרופוס שהתמנה לקבל החלטות עבור אותו אדם בנושאים רכושיים, אישיים ורפואיים בהתאם למה שנקבע בצו. לעיתים, ניתן לבקש מינוי זמני למשל לצורך פעולה רפואית דחופה. במקרים בהם מצבו של אותו אדם הוא בלתי הפיך, בית המשפט יתבקש לתת צו מינוי קבוע.
- יפוי כח מתמשך – ייפוי כח מתמשך הינו מסמך משפטי ייחודי המאפשר לכל אדם בריא וצלול, מעל גיל 18 להערך מראש ולהחליט כיצד יתנהלו חייו במצב שחלילה יאבד את כשירותו (הפיזית או הנפשית) ויגיע למצב שבו לא יוכל עוד לקבל החלטות, לבצע פעולות או לנהל בעצמו את ענייניו. ייפוי כח מתמשך בא למעשה להחליף את צו האפוטרופסות ולמנוע בכך את הצורך לפנות לבית המשפט, את חובת הדיווח לאפוטרופוס ועוד. תכלית ייפוי הכח המתמשך היא לשמר את האוטונומיה של הפרט ולכבד את עקרונות ההחלטה העצמית והבחירות של כל אדם באשר הוא. ייפוי כח מתמשך מאפשר לכם להפקיד את קבלת ההחלטות בעניינכם בידי האנשים הקרובים לכם, שעליהם אתם סומכים שידאגו לאינטרסים שלכם. באופן כזה אתם מעניקים סמכות למיופה או מיופי הכח שאתם בחרתם, לטפל בעניינכם האישיים, הבריאותיים והכלכליים, תוך הנחיות מפורטות לגבי רצונותכם והעדפותכם. מיופה הכוח חייב להסכים למינויו על ידי מייפה הכוח ולא ניתן להכריח אותו לשמש מיופה כוח. החתימה על מסמך ייפוי כוח מתמשך אפשרית אך ורק בפני עורך דין שהוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי, ושאינו בעל עניין אישי.
לקוחות ממליצים
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה
שם הממליץ/ה 
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה
שם הממליץ/ה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה
שם הממליץ/ה
הקודם
הבא
שירותים נוספים במשרד
מקרקעין ונדל"ן
לרוב, העסקה הגדולה והחשובה ביותר בחייו של האדם הפרטי היא רכישת דירה או בית מגורים. לפיכך, אין להקל ראש בכך, אין להתפשר על הייצוג המשפטי ועל איכות הבדיקות המקדמיות…
הוצל"פ
ההוצאה לפועל היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת הליכים אזרחיים של גביית חיובים, כגון: שעבודים שטרות, חובות, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת…
